מחלת פרקינסון היא ההפרעה הנוירודגנרטיבית השנייה בשכיחותה, המשפיעה על 2-3% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 שנים. עם העלאת תוחלת החיים חלה צמיחה מהירה ביותר מ- 60% בשכיחות מחלת פרקינסון.
מחלות מערכת העצבים הניווניות כולל פרקינסון ואלצהיימר, מתחילות שנים רבות לפני שהן מאובחנות. ברוב המקרים מדובר ב-10-20 שנה, ואפילו ב-30 שנה קודם.
דלקת כרונית בגוף המתפתחת עם השנים (עקב מערכת חיסון חלשה ובעיה באוכלוסיית חיידקי המעי), היא הרוצח השקט הגורם למחלות לב, סרטן, אלצהיימר, פרקינסון סוכרת סוג 2, דמנציה ועוד.
עובדה: מערכת החיסון נחלשת עם הגיל, הגוף נעשה פגיע יותר ויותר למחלות כולל קשות.
ירידה ברמת הדופמין והצטברות של חלבון אלפא-סינוקלאין (α-סינוס) במערכת העצבים היא סימן היכר נוירופתולוגי של מחלת פרקינסון.
במחקרים אחרונים נמצאו ראיות הולכות וגדלות כי חוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי עלולה להוביל לצבירה של החלבון אלפא-סינוקלאין במערכת העצבים המעית, לנדוד במעלה העצב התועה (Vagus nerve), שמקשר את המעיים לגזע המוח ולמוח, ושם לגרום להתפתחות מחלת פרקינסון.
המעבר של חלבונים מזיקים ורעלים מן המעי למחזור הדם ולמערכת העצבית ומשם למוח נגרם עקב “מעי דולף” (מעי חדיר), כאשר מעי דולף נגרם כתוצאה מחוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי.
אינולין ביחד עם חיידקי המעי “הטובים” מייצרים חומצות שומן חיוניות למערכת החיסון של הגוף, ובנוסף יוצרים רירית אטומה אשר מצפה את המעי מבפנים, ולכן המעי נעשה אטום, וכתוצאה מכך רעלים וחומרים מזיקים הגורמים לדלקות וכן חלבונים מזיקים לא יכולים לעבור לתוך מחזור הדם, ומשכך לא נגרמות דלקות ולא משקעי חלבונים מזיקים במוח.
* לאינולין גם השפעה טובה על מצב הרוח וגם על היכולות הקוגניטיביות.
“מחקר מפתיע: אף על פי שהמחלה הניוונית פרקינסון פוגעת במערכת העצבים, ייתכן שאת המקור לה צריך לחפש דווקא במערכת העיכול”
לחצו כאן לכתבה
מחקרים אחרונים הראו כי אוכלוסיית חיידקי המעי של חולי פרקינסון שונה מזה של אנשים בריאים באותו הגיל.
אצל חולי פרקינסון נצפו במיוחד פחות חיידקים המייצרים חומצת בוטיראט וכן נצפו ריכוזים נמוכים של חומצות שומן קצרות שרשרת.
מתוך המחקר ex vivo הקטן יחסית, אנו יכולים להסיק כי מתן אינולין מגדיל את כמות החיידקים המייצרים חומצת בוטיראט וכן מגדילים את כמויות חומצות השומן קצרות שרשרת.
מחקר ex vivo זה מראה כי מתן אינולין מגדיל ומגרה את ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת ואת הייצור של חומצת בוטיראט, ואילו עשויים להועיל במחלת פרקינסון.
דיסביוזיס מעיים מעורב ככל הנראה בפתוגנזה של מחלת פרקינסון באמצעות מנגנונים הכוללים הרס מחסום, דלקת ומתח חמצוני, ירידה בייצור דופמין, וחיקוי מולקולרי. מחקרים פרה-קליניים הראו כי טיפול מיקרוביאלי במערכת העיכול עשוי לייצג טיפול יעיל וחדשני למחלת פרקינסון.
* דיסביוזיס זהו מצב של חוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי, כאשר החיידקים “הטובים” החיוניים מתמעטים ולעומתם החיידקים “הרעים”, פתוגנים מחוללי מחלות, פטריות מזיקות, וירוסים ומזיקים אחרים מתרבים)
קידום יצירת חומצת בוטיראט (butyrate) שמקורה במעי (אשר אינולין וחיידקי המעי הטובים מייצרים) יכולה להיות גישה מבטיחה בטיפול במחלת פרקינסון
לחצו כאן למחקר
ציר המעיים והמוח הוא נושא חם במחלת פרקינסון:
פתוגנים במעיים וחוסר איזון בחיידקי המעי יכולים לתרום למצבים דלקתיים היקפיים או לעורר השפעות מטבוליות אשר מחמירות את התהליך הנוירודגנרטיבי במחלת פרקינסון.
מספר מחקרים פרה-קליניים וקליניים הראו כי “מעי חדיר”, דלקת מעיים, אוכלוסיית חיידקי מעי שונה וחוסר בחומצות שומן קצרות שרשרת כגון חומצת בוטיראט, כל אלו אופייניים למחלת פרקינסון.
בהקשר זה, טיפול באוכלוסיית חיידקי המעי ה מתגלה כאפשרויות טיפוליות פוטנציאלית.
ישנם יתרונות בטיפול באוכלוסיית חיידקי המעי במחלת פרקינסון. צפוי כי בעתיד תתגלה מערכת יחסים ברורה בין מחלת פרקינסון ואוכלוסיית חיידקי המעי ורגולציה פעילה של אוכלוסיית חיידקי המעי תוכל להקל על הסימפטומים הקליניים של חולי פרקינסון.
לחצו כאן למחקר
“המיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי המעי) שלנו משפיע על מערכת העיכול, מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית מחלות כגון השמנה, סוכרת, מחלקות כיביות של המעי ואפילו השפעות נוירולוגיות על המוח.” מתוך Beyond Medicine לחץ כאן לכתבה
חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון, אומרת כי אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו ממלאת תפקיד קריטי במצבנו הבריאותי, משפיעה באופן דרמטי על תפקודה של מערכת החיסון, וכי אוכלוסיית החיידקים במעיים מעורבת בשמירה על בריאותנו משלל מחלות ובהן בין היתר סוכרת, סרטן והשמנת יתר, ומשפיעה אפילו על מצב הרוח שלנו, ועוד מוסיפה “כיום מאמינים שיש קשר בין חיידקים לדיכאון, לזקנה, לפחדים, לאוטיזם, לפרקינסון ולאלצהיימר”. מתוך מגזין הטכניון לחץ כאן לכתבה
“בחמש השנים האחרונות נוכחנו לדעת, שלמיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי המעי) יש תפקיד משמעותי בנטייה לכל מיני מחלות נפוצות, כמו סוכרת, קרוהן וסרטן. אנחנו עצמנו הראינו שחיידקים מסוימים משפיעים על קצב הגדילה של גידולים של סרטן המעי הגס. בשנתיים האחרונות מדענים בודקים גם מעורבות של המיקרוביום במחלות נוירודגנרטיביות, כמו אוטיזם ואלצהיימר”. מתוך הארץ לחץ כאן לכתבה
פרופ’ מיכל שוורץ הראתה במחקריה הרבים שהתפרסמו בכתבי העת המדעיים היוקרתיים בעולם, שמערכת החיסון מקיימת קשר הדוק ומתמשך עם המוח לאורך חיינו.
בין היתר, מערכת החיסון עוזרת לשמור על תקינות המוח בשגרה, וכי מחלות ניווניות של המוח כולל אלצהיימר ודמנציה בגיל המבוגר, קשורות קשר הדוק לכשל של המערכת החיסונית המתפתח עם הגיל. לחץ כאן לכתבה
“מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, תוך שימוש בטכנולוגיות ריצוף גנטי חדישות, חושפים את יחסי הגומלין שבין חיידקי המעי לגופינו, ואת תפקידם החיוני של חיידקים אלו במגוון תהליכים מטבוליים, בבשלות מערכת החיסון ובהגנה מפני מחוללי מחלות.” מתוך המרכז הרפואי שמיר לחץ כאן לכתבה
*** וישנם עוד בלי סוף ציטוטים דומים.
דוגמאות פשוטות שכולכם מכירים וחוויתם:
כאשר אתם חשים מתח או חרדה, או לפני מבחן חשוב, מיד זה מתבטא גם בתחושות בבטן, מבחילות ועד כדי צורך ללכת לשירותים.
כאשר אתם פוגשים מישהו/הי ומתרגשים אתם מרגישים “פרפרים בבטן”.
95% אחוז מהסרוטונין אשר גורם למצב רוח טוב מיוצר ע”י החיידקים “הטובים” במעי הגס ולא במוח.
המעיים והמוח שלנו מחוברים פיזית ומתקשרים אחד עם השני באמצעות מיליוני עצבים, דרך העצב התועה (ואגוּס) המעצבב איברים רבים וכן על ידי אין סוף נוירוטרנסמיטורים שהן מולקולות המעבירות מסרים כימיים בין התאים.
אוכלוסיית חיידקי המעי הגס תוך כדי אכילת, התססת ופירוק האינולין, יוצרים תרכובות רבות אשר חיוניות למערכת החיסון ולפעילות תקינה של כלל מערכות הגוף, למניעת שלל מחלות גופניות ונפשיות.
רובכם כבר שמעתם על סיבים תזונתיים, אבל רק בשנים האחרונות התגלה הקשר בין סיבים תזונתיים מסיסים לבין חיידקי המעי, כאשר סיבים מסיסים אינולין נחשב לטוב ביותר, הנחקר ביותר, והמומלץ ביותר.
מתבלבלים בין פרו-ביוטיקה ל- פרהֶ-ביוטיקה?
פרוֹֹ-ביוטיקה הינה אוכלוסיית החיידקים “הטובים” במעי.
פרהֶ -ביוטיקה היא כל מה שהחיידקים “הטובים” אוכלים.
ניתן לרכוש כאן באתר
אינולין הינו סיבים מסיסים, 100% טבעי, כאשר האינולין האיכותי ביותר הינו זה המופק משורש עולש בהליך טבעי. אינולין טהור מגיע בצורת אבקה הנמסה תוך שניות בכל כוס שתייה או בערבוב עם כל מזון רך.
יש לקחת מספר כפיות ליום, כל כך קל כל כך פשוט.
אינולין מגיע בשלמותו למעי הגס ומשמש לשתי מטרות:
1. אינולין במעי הגס נהפך לסוג של ג’ל, סופח אליו שומנים, מאט את העיכול, מה שגורם לשחרור הסוכר לאט ללא קפיצות, ולכן בנוסף לכל מעלותיו, אידיאלי גם למניעת השמנה וסוכרת וגם לטיפול בחולי סוכרת וטרום סוכרת.
2. אינולין הינו פרהֶ-ביוטיקה – כלומר המזון הכמעט יחידי האהוב, האיכותי והמתאים ביותר עבור החיידקים “הטובים”, הגורם לשגשוגם והתרבותם עד כדי הכפלתם כל 20 דקות, וכן ליצירת תרכובות וחומרים חיוניים למערכות הגוף,
מחזקים את מערכת החיסון ומסייעים במניעת שלל מחלות.
ראו בהמשך על החיידקים “הטובים”, וזאת הוכח באין ספור מחקרים.
ראו בהמשך על החיידקים “הטובים”.
1. על הסיבים לעבור בשלום את הקיבה והתריסריון מבלי להתעכל ולהגיע למעי הגס בשלמותם.
2. החיידקים במעיים צריכים להיות מסוגלים להתסיס את הסיבים, כלומר להפיק מהן אנרגיה, תוך כדי פירוקם לייצר מהם חומצות שומן וחומרים שונים שאותם תאי גופנו יכולים לנצל.
3. הסיבים צריכים לתרום לבריאות המארח, להזין סלקטיבית רק את החיידקים הטובים ולא כאלו העלולים לגרום למחלות.
4. הסיבים צריכים להיות מופקים בעדינות ובאופן טבעי ללא הליכי עיבוד אשר גורמים לפגיעה בחומר.
♥ רובכם לא יודעים, אולם רובכם כבר אוכלים אינולין. אינולין נמצא באספרגוס, שום, בצל, עולש, כרישה, ארטישוק ירושלמי, בננה, שעורה ועוד, ובתעשיית המזון מוסיפים אינולין לאין ספור מזונות, החל בלחמית קרקר של אוסם, גבינות של “גד”, יוגורט מולר אקטיב, מוצרים מסדרת השף הלבן של תנובה, דנונה של שטראוס, יופלה, חטיפי גרנולה, ועד מאכלי חומוס, ובגרסה המתוקה שלו מוסיפים אותו כתחליף לסוכר בגלידות, עוגות, חטיפים ואפילו בשוקולית של עלית, אולם בכל המזונות הנ”ל הוא נמצא לא בצורתו הטהורה ונמצא רק בכמויות מזעריות הרחוקות מלספק את יתרונותיו הבריאותיים.
רק בשנים האחרונות גילו מדענים בשפע מחקרים את נפלאות החיידקים הטובים ונפלאות האינולין, וההשפעה המופלאה של שניהם ביחד על הבריאות הגופנית והנפשית שלנו.
מכיוון שאינולין כמעט היחידי שהוכח בשפע מחקרים כטוב ביותר.
ציטוט מתוך מחקר שפורסם על ידי המרכז האקדמי של אוניברסיטת אוקספורד:
“לסיבים תזונתיים עלולות להיות תופעות לוואי לא רצויות כמו השפעה שלילית על ספיגת ויטמינים או מינרלים, תגובות אלרגיות והשפעה לא רצויה על פלורת המעיים ועל חילוף החומרים שלהם”.
המשך ציטוט: “לא נמצאו השפעות שליליות כאלה על אינולין ! להיפך, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שההשפעה על ספיגת המינרלים ועל פלורת המעיים עשויה להיות מאד חיובית”. למחקר לחצו כאן…
המחקרים הרבים מצביעים על כך שהחיידקים שלנו שותפים כבר מיום לידתנו כמעט לכל דבר שאנחנו עושים, חווים או חושבים, כולל מצב הרוח, רגש וחשק, במה אנחנו עלולים לחלות, האם לדוגמה נשמין, האם נהייה דיכאוניים, ולמעשה גורמים לנו להיות מי שאנחנו, הם משפיעים על כל דבר והליך בגופנו, החל מחילוף החומרים ומצב הרוח ועד למערכת החיסון ומניעת מחלות.
חיידקי המעי “הטובים” חשובים ביותר והם המפתח לבריאותנו, ולכן חובה לטפח את החיידקים הטובים ולספק להם מצע גידול איכותי כאשר אינולין הינו המתאים והאיכותי ביותר והמומלץ ביותר בשפע מחקרים.
תוך כדי אכילת האינולין ופירוקו על ידי החיידקים הטובים נוצרות חומצות שומן קצרות שרשרת וחומרים רבים חיוניים אשר בין השאר מתפקדים כנוגדי דלקות שונות, מסייעים בשמירה על חדירות המעי כדי למנוע מחיידקים פתוגנים ורעלים אותם מפרישים החיידקים מלחדור אל תוך מערכת כלי הדם, ואשר משם עלולים להגיע לאיברי הגוף השונים כגון לכליות, ללב ועוד, ולגרום למחלות קשות כגון אי ספיקת כליות ודלקת בלב, ואף עלולים להגיע למוח ולגרום בו לשינויים קריטיים, אתם קוראים נכון, מדענים היום משערים שזו אולי אחת הסיבות הסיבות למחלות נפש, אלצהיימר ועוד.
ועוד החיידקים הטובים בסיוע אינולין יוצרים סביבה חומצית מתונה אשר לא מאפשרת את קיומם של חיידקים פתוגניים מחוללי מחלות, חאזנים את ההורמונים, מסייעים בספיגת ויטמינים ומינרלים כגון סידן ומגנזיום, ביצירת ויטמינים כגון ויטמין K וויטמינים מקבוצת B, מייצרים אפילו סרוטונין להרגשה טובה, מייצרים תרכובות וחומרים חיוניים לתפקוד תקין של כל מערכות הגוף, לשיפור וחיזוק מערכת החיסון, למניעת שלל מחלות גופניות ונפשיות ועד להארכת תוחלת החיים, כן מסייעים בטיפול בחולי מחלות כגון סוכרת, סרטן, מחלות מעי, מחלות כליות כרונית ועוד, כן מתקשרים עם המוח – שולחים לו הוראות ומקבלים הוראות, אחראים לפעילות תקינה של כלל מערכות הגוף, ועוד ועוד ועוד.
כאשר אוכלוסיית החיידקים הטובים מתערערת או נחלשת מסיבה כלשהי, נוצר מצב הנקרא “דיסביוזיס” – חוסר איזון בין קהילות החיידקים, כאשר ישנה ירידה בזנים ובכמות של החיידקים “הטובים”, ולעומתם ישנה עלייה ושגשוג של החיידקים מחוללי המחלות. המעי נעשה חדיר יותר לפתוגנים ורעלים העוברים למערכת כלי הדם ודרכם מגיעים לאיברים השונים אשר עלולים להיפגע, כך הגוף חשוף יותר לרעלים שמפרישים החיידקים מחוללי המחלות, מערכת החיסון נחלשת ומערכות הגוף השונות חשופות לפגיעות ולפיתוח מחלות גופניות, אוטואימוניות ונפשיות, וכן נוצר שיבוש במעבר המסרים מהמוח למעי ולהיפך.
חלק מהסיבות להתערערות אוכלוסיית החיידקים הטובים הן תזונה לקויה כגון עתירת שומנים וסוכרים, מזון מעובד, מחלות ובעיות מעי, נטילת תרופות מסוימות, גנטיקה, מתח ולחץ נפשי, חוסר שינה, עודף אלכוהול, עישון ועוד, וכמובן חד משמעית חוסר בסיבים מסיסים כאינולין !.
רובנו בקושי אוכלים רבע מהכמות היומית המומלצת והנדרשת של סיבים תזונתיים.
כל שפע המחקרים מדגישים שוב ושוב את הצורך של כל אחד ואחת לטפח באופן טבעי את החיידקים הטובים אצלו/ה במעי וזאת ע”י מתן סיבים מסיסים מזון לחיידקים, כאשר שוב, אינולין הינו הטוב ביותר והמומלץ ביותר.
אינולין הינו המזון כמעט היחידי הגורם לשגשוגם והתרבותם של החיידקים “הטובים” וגם ליצירת חומרים חיוניים כפי שהוזכר לעיל.
♥ חשוב לדעת, מרבית החיידקים נפלטים החוצה ביחד עם הצואה, לכן חייבים לדאוג להתחדשותם ללא הפסקה, לטפח אותם ולגרום לשגשוגם והתרבותם בקביעות יום יום.
ראו 2 כתבות ב- Ynet
לחצו כאן לחצו כאן
ראו כתבה נוספת בעיתון “הארץ”
לחצו כאן
שאלה: אם כך, אולי כדאי לקחת תוספי פרוביוטיקה? יש מספר תוספים בשוק.
תשובה: ממש לא!!! לפני מספר שנים חשבו כך, אבל:
1. תוספי הפרוביוטיקה השונים מכילים במקרה הטוב כמה מיליארדי חיידקים, נשמע הרבה? אז נשמע, אבל, זה אפילו לא 0.1% ממאה טריליוני החיידקים אצלנו במעי.
לעומת זאת כאשר מטפחים את החיידקים הטובים ומספקים להם מזון איכותי כאינולין אשר משמש רק את החיידקים הטובים, הם מכפילים את עצמם כל 20 דקות ! לכמויות שאי אפשר להעלות על הדעת ולעולם לא נקבל מתוספי פרוביוטיקה.
2. במעי שלנו שוכנים 1000 סוגים שונים ו- 5000 זנים של חיידקים המתקשרים ועובדים בשיתוף פעולה, וכל אחד אחראי על משהו אחר. תוספי פרוביוטיקה מכילים רק סוגים בודדים של חיידקים אשר עלולים להפר את האיזון הטבעי בין החיידקים.
3. סיבה שלישית מדוע לא לצרוך תוספי פרוביוטיקה היא: בחדשות ערוץ 12 התראיין פרופ’ ערן סלע ממכון ויצמן וסיפר כי במחקר שנערך לאחרונה במכון ויצמן, הופתעו הוא וחבריו החוקרים האחרים לגלות כי תוספי פרוביוטיקה כלל לא עוזרים ולפעמים אף עלולים להזיק. מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד הגיע למסקנות דומות.
ראו את הפירוט בהמשך למטה.
4. פרוביוטיקה מכילה מיקרואורגניזמים חיים, קיים סיכוי כי אלו עלולים לגרום לזיהום פתולוגי, להפר את האיזון באוכלוסיית החיידקים, בדרך למעי הגס מספיק שרק חיידק אחד יתיישב היכן שלא צריך כגון במעי הדק ויגרום לזיהומים ותופעות לוואי.
* ראו בהמשך: הוכח מחקרית מדוע לא לצרוך תוספי פרוביטיקה.
בנוסף, רק לידיעתכם,
מרבית תוספי המזון בשוק המתהדרים בסגולות מרפא למיניהן לא עברו שום מחקרים אמיתיים, ומשווקים אגרסיבית בליווי סלבס ע”י חברות ושרלטנים הגורפים כסף רב לכיסם.
מרבית תוספי המזון במקרה הטוב לא עושים מאום ובמקרה הרע עלולים לגרום לאלרגיות ולנזקים בלתי הפיכים.
לעולם לא מכניסים לפה משהו שלא הוכח במחקרים ונוסה על בני אדם!
אל תתפתו למילים יפות ותמונות כובשות!
בנוסף, היזהרו מ- FAKE NEWS ! מספרים לך שמוצר מסוים נוסה במחקרים, אז אמרו, האם ראיתם את המחקרים?
ואם כן, האם המחקרים מפורסמים באתרי רפואה מוכרים או באתרי אוניברסיטאות ידועות? האם יש מחקר אחד שניים מגמתיים? או מאות ואלפי מחקרים שונים.
ולבסוף, למעלה ממחצית הידיעות המופצות ברשתות החברתיות שקריות, סמכו רק על מחקרים אמיתיים.
♥ טיפ, תמיד חפשו מחקרים מהשנים האחרונות. בחיפוש בגוגל מוצגים בהרבה מקרים פרסומים וכתבות מלפני שנים רבות עד כדי 20 שנה, שהכתוב בהן כבר לא נכון ולא רלוונטי.
♥ כל הכתוב כאן באתר מגובה באין ספור מחקרים ידועים שפורסמו בשנים האחרונות בין השאר במיטב האוניברסיטאות ובאתרים ממשלתיים.
לחצו בתפריט על “אינולין מקורות”
** מהו אישור ה- FDA?
אינולין מאושר ע”י FDA כ-“סיבים תזונתיים”.
מהן חלק מההשפעות הפיזיולוגיות המועילות לבריאות האדם שיש להראות לפני שה-FDA יציע לאפשר להוספת פחמימות מבודדות או סינתטיות שאינן ניתנות לעיכול במוצר מזון להיות מוכרזות על התווית כסיבים תזונתיים?
להלן דוגמאות. לפחות אחד, אם הוכח בבני אדם, יגרום לפחמימות להיות זכאיות להיות מוצעות להיכלל בהגדרה של “סיבים תזונתיים”:
רשות התרופות האמריקאית, ה- FDA קבעה שלצריכה יומית של לפחות 7 גרם סיבים מסיסים הנובעים מאבקת סיבים, נמצא קשר הדוק להפחתת הסיכון לחלות במחלות רבות כולל ממאירות.
ד”ר גבע-זטורסקי חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון, במחקריה, שהתפרסמו ב-CELL, ב-Science ובכתבי עת מובילים אחרים, טוענת כי אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו ממלאת תפקיד קריטי במצבנו הבריאותי, משפיעה באופן דרמטי על תפקודה של מערכת החיסון, וכי אוכלוסיית החיידקים במעיים מעורבת בשמירה על בריאותנו משלל מחלות ובהן בין היתר סוכרת, סרטן והשמנת יתר, ומשפיעה אפילו על מצב הרוח שלנו.
ד”ר מיכל חמו לוטם סגנית נשיא לחדשנות מרכז רפואי שיבא תל השומר: “המיקרוביום שלנו משפיע על מערכת העיכול, מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית מחלות כגון השמנה, סוכרת, מחלקות כיביות של המעי ואפילו השפעות נוירולוגיות על המוח.”
פרופ’ רוב נייט מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו ארה”ב, בהרצאתו ב- TED אומר: “חיידקים מבצעים תפקידים רבים. הם מסייעים לנו לעכל את המזון, הם עוזרים לחנך את מערכת החיסון שלנו, הם עוזרים לנו להתנגד למחלות ולמנוע אותן, והם אולי אפילו משפיעים על ההתנהגות שלנו. אנחנו מגלים שלחיידקים יש השלכות על מחלות שונות, מדלקת במעיים והשמנת יתר, שלל מחלות ואולי אפילו עד לאוטיזם ודיכאון”.
דר חנה-מריה אוסטופה מדענית וחוקרת בינלאומית מפינלנד, בהרצאתה ב- TED על הריון ותינוקות, הדגישה מתוך מחקרים על החשיבות הרבה של אוכלוסיית החיידקים במעיים של האם אשר עוברים לתינוק תוך כדי המעבר בתעלת הלידה וגם כדי ההנקה, וכבר בכך עשוי להיקבע עתידו של התינוק לטווח הארוך והסבירות האם יהיה שמן, האם יפתח בעתיד הרחוק מחלות כגון סרטן, סוכרת ועוד, ובכך החשיבות הרבה של אוכלוסיית מעי עשירה בחיידקים טובים אצל האם.
פרופ’ ספקטור מאוניברסיטת קינגס קולג’ בלונדון, פרופסור מוערך לגנטיקה וחוקר חיידקי מעי אומר:
“כמדען, אנו כבר יודעים כי קהילת החיידקים הגדולה שחיה במעיים ממלאת תפקיד חשוב ביותר בבריאותנו ובמגפות הנוכחיות של השמנת יתר, סוכרת, ספיגת סידן, מחלות לב וכלי דם, ספיגת סידן לעצמות טובה יותר, אלרגיה, דיכאון ושלל מחלות, ועוד מוסיף כי כל מחקרי החיידקים שנערכו עד היום הוכיחו שהמפתח לבריאות טובה ומניעת מחלות היא אוכלוסיית מעי העשירה בחיידקים “טובים”.
ד”ר אילן יונגסטר מהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) אומר: “מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, תוך שימוש בטכנולוגיות ריצוף גנטי חדישות, חושפים את יחסי הגומלין שבין חיידקי המעי לגופינו, ואת תפקידם החיוני של חיידקים אלו במגוון תהליכים מטבוליים, בבשלות מערכת החיסון ובהגנה מפני מחוללי מחלות.”
ד”ר עמרי קורן – הפקולטה לרפואה בגליל אומר: “למיקרוביום תפקיד במחלות רבות ומרכזיות בעידן שלנו כגון השמנת יתר, סוכרת, מטבוליק סינדרום ואף מחלות נפש כגון דיכאון ועוד.”
לכן חובה לטפח את החיידקים “הטובים”. במחקרים הוכח כי הדרך לטפח את החיידקים הטובים הינה על ידי נטילת אינולין סיבים תזונתיים מסיסים, אשר הוכח כמזון הטוב, האיכותי והאהוב ביותר על החיידקים “הטובים”, אלו אוכלים אותו, ותוך כדי פירוק ותסיסה יוצרים בין השאר חומצות שומן חיוניות לגוף, וכן משחררים חומרים שונים אשר מעבירים אותות חשמליים למוח דרך “העצב התועה” הידוע כ-vagus, ובתגובה המוח שולח הוראות לאיברים השונים, משחרר חלבונים וכימיקלים שונים, וביחד עם החיידקים הטובים מונעים שלל מחלות, דואגים לתפקוד טוב יותר של מערכות הגוף, מחזקים את מערכת החיסון, עוזרים אף לספיגת סידן לשלד ולעצמות, ואף משפרים את מצבינו הנפשי.
בחודש יוני האחרון התראיין פרופ’ ערן סגל ממכון ויצמן בחדשות ערוץ 12 תחת הכותרת “שקר הפרוביוטיקה” וסיפר כי הוא וחוקרים נוספים הופתעו לגלות שתוספי חיידקים – פרוביוטיקה במזון (כגון ביוגורט או בטבליות או אבקות) לעתים כלל אינם מועילים ואף עלולים להזיק! כולל לאחר נטילת אנטיביוטיקה!
חוקרים נוספים במחקרים שונים בעולם הגיעו למסקנות דומות. (פרופ’ ערן סלע מוכר לכם היום מהופעותיו היומיות בחדשות עדוץ 12 בקשר לנגיף הקורונה)
לפרטים המלאים לחצו כאן
מרבית החיידקים שלוקחים כתוספים דרך הפה מושמדים כבר בקיבה החומצית וכלל אינם מגיעים למעי, ואילו ששורדים ומגיעים, כאמור לעתים כלל אינם מועילים ואף עלולים להזיק!
במעי הגס יש אלפי סוגים וזנים של חיידקים טובים המתקשרים ביניהם ומשתפים פעולה, התערבות חיצונית של הוספת חיידקים רק מסוגים מסוימים עלולה להפר את האיזון הטבעי ולהשתלטות חיידקים מסוימים על אחרים הנחוצים לגופנו.
בנוסף,
מתוך מחקרים שפורסמו, בין השאר גם ציטוט ממחקר שפורסם על ידי המרכז האקדמי של אוניברסיטת אוקספורד:
ציטוט: “מרבית המחקרים הראו כי לתוספי פרוביוטיקה, שמבטיחים להעביר מיליוני או מיליארדי חיידקים מועילים למעיים שלנו יש השפעות מעטות שלרוב אינן נמשכות זמן רב. הסיבה לכך היא שהחיידקים החיים בתוכנו נמצאים שם בגלל מה שאנחנו אוכלים.
הדרך הטובה ביותר לשנות את אוכלוסיית חיידקי המעיים בצורה מתמשכת היא לשנות את מקור המזון שלהם – התזונה שלנו”, כאשר אינולין נחשב למזון הטוב והאיכותי ביותר עבור החיידקים הטובים.
המשך ציטוט: “משהו שמאד חשוב להבין לגבי חיידקי המעיים: הם כבר שם, הם שלנו והם אצלנו במעי, הם משתנים בתגובה לתזונה שלנו, רק צריך לטפח אותם ולהאכיל אותם במזון המתאים להם” – אינולין. לכן חובה לדאוג ולטפח את החיידקים הטובים שממילא נמצאים אצלנו במעי בדרך טבעית, ויש דרך כזו מוכחת. הוכח בשפע מחקרים וגם ה- FDA ממליץ, כי חובה לקחת בקביעות מדי יום ביומו סיבים מסיסים כאינולין שהם המזון הטוב והיעיל ביותר עבור החיידקים הטובים ואשר גורם לשגשוגם והתרבותם
אינולין ביחד עם החיידקים הטובים קובעים את בריאותינו הגופנית והנפשית ומי אנחנו.
ובנוסף, מדוע לא לקחת תוספי פרוביוטיקה גם הסיבות שמנינו לעיל:
1. תוספי הפרוביוטיקה השונים מכילים במקרה הטוב כמה מיליארדי חיידקים, נשמע הרבה? אז נשמע, אבל, זה אפילו לא 0.1% ממאה טריליוני החיידקים אצלנו במעי. לעומת זאת כאשר מטפחים את החיידקים הטובים ומספקים להם מזון איכותי כאינולין אשר משמש רק את החיידקים הטובים, הם מכפילים את עצמם כל 20 דקות ! לכמויות שאי אפשר להעלות על הדעת ולעולם לא נקבל מתוספי פרוביוטיקה.
2. במעי שלנו שוכנים 1000 סוגים שונים ו- 5000 זנים של חיידקים המתקשרים ועובדים בשיתוף פעולה, וכל אחד אחראי על משהו אחר. תוספי פרוביוטיקה מכילים רק סוגים בודדים של חיידקים.
3. פרוביוטיקה מכילה מיקרואורגניזמים חיים, קיים סיכוי כי אלו עלולים לגרום לזיהום פתולוגי, יפרו את האיזון של אוכלוסיית המעי, כמו כן בדרך למעי הגס מספיק שרק חיידק אחד יתיישב היכן שלא צריך כגון במעי הדק ויגרום לזיהומים ותופעות לוואי.
מקווים שעכשיו כל התמונה ברורה לכם, האיבר החשוב ביותר בגופנו לא פחות מהמוח הוא אוכלוסיית חיידקי המעי הגס.
החיידקים הטובים ואינולין הם כל מי שאנחנו, מה אנחנו מרגישים, איך מרגישים, אחראים על מערכת החיסון שלנו, הם ורק הם עשויים למנוע שלל מחלות, לדאוג לאנטי אייג’ינג, אחראים כמעט על כל היבט בריאותי גופני ונפשי של כלל מערכות גופנו.
לכן חובה לטפח ולדאוג לחיידקים הטובים ! הכל מתוך שפע מחקרים וניסויים, הם ורק הם המפתח לבריאותנו.
אל תזרקו יותר כסף על תוספי מזון המתהדרים בסגולות שונות חלקן רפואיות ואשר אין כלום מאחוריהם למעט לעיתים המלצות מפוברקות, מילים יפות ותמונות של “סלבס יפים ויפות”.
לפניכם 6 הרצאות שונות מ- TED על חיידקי המעי והשפעתם הלא תאומן החל ממניעת מחלות ועד השפעה על המוח ומי שאנחנו
אינולין אינו תרופה ובוודאי שלא נועד להוות תחליף לתרופות, אולם על פי המחקרים, העדויות וההמלצות, בהחלט מוכח ביחד עם חיידקי המעי הטובים כעשויים לסייע בחיזוק מערכת החיסון ועשויים לסייע במניעת התפתחות שלל מחלות כמוזכר לעיל.
מזכירים לכם שכל טיפול חייב ייעוץ ופיקוח של הרופא המטפל.
כל הכתוב והמוזכר כאן באתר לקוח מתוך מחקרים ומאמרים שפורסמו במוסדות המובילים והמוכרים בעולם כגון באוניברסיטאות הרווארד, אוקספורד, כתב העת Nature, אתר הספריה הלאומית של הממשל האמריקני, ועוד מוסדות מכובדים ומוכרים רבים בעולם, ואף כאן בארץ כגון הטכניון בחיפה ומכון ויצמן.
?יש לכם שאלה
?רוצים ייעוץ
רשמו את פרטיכם ונחזור אליכם
לסגירת חלון זה לחצו
למעלה בפינה הימנית על X
תודה
נחזור אליכם בקרוב