טיפול טבעי צמחי עם אינולין+ פרה-ביוטיקה של טבעלייף עשוי למנוע פרקינסון ולהיטיב באלו החולים במחלה
מחלת פרקינסון היא ההפרעה הנוירודגנרטיבית השנייה בשכיחותה, המשפיעה על 2-3% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 שנים. עם העלאת תוחלת החיים חלה צמיחה מהירה ביותר מ- 60% בשכיחות מחלת פרקינסון.
יריזה ברמת הדופמין והצטברות של חלבון אלפא-סינוקלאין (α-סינוס) במערכת העצבים היא סימן היכר נוירופתולוגי של מחלת פרקינסון.
במחקרים אחרונים נמצאו ראיות הולכות וגדלות כי חוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי עלולה להוביל לצבירה של החלבון אלפא-סינוקלאין במערכת העצבים המעית, לנדוד במעלה העצב התועה (Vagus nerve), שמקשר את המעיים לגזע המוח ולמוח, ושם לגרום להתפתחות מחלת פרקינסון.
המעבר של חלבונים מזיקים ורעלים מן המעי למחזור הדם ולמערכת העצבית ומשם למוח נגרם עקב “מעי דולף” (מעי חדיר), כאשר מעי דולף נגרם כתוצאה מחוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי.
אינולין ביחד עם חיידקי המעי “הטובים” מייצרים חומצות שומן חיוניות למערכת החיסון של הגוף, ובנוסף יוצרים רירית אטומה אשר מצפה את המעי מבפנים, ולכן המעי נעשה אטום, וכתוצאה מכך רעלים וחומרים מזיקים הגורמים לדלקות וכן חלבונים מזיקים לא יכולים לעבור לתוך מחזור הדם, ומשכך לא נגרמות דלקות ולא משקעי חלבונים מזיקים במוח.
* לאינולין גם השפעה טובה על מצב הרוח וגם על היכולות הקוגניטיביות.
מתוך מחקר שפורסם במכון דוידסון שהינו הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע:
“מחקר מפתיע: אף על פי שהמחלה הניוונית פרקינסון פוגעת במערכת העצבים, ייתכן שאת המקור לה צריך לחפש דווקא במערכת העיכול”
לחצו כאן לכתבה
דיסביוזיס מעיים מעורב ככל הנראה בפתוגנזה של מחלת פרקינסון באמצעות מנגנונים הכוללים הרס מחסום, דלקת ומתח חמצוני, ירידה בייצור דופמין, וחיקוי מולקולרי. מחקרים פרה-קליניים הראו כי טיפול מיקרוביאלי במערכת העיכול עשוי לייצג טיפול יעיל וחדשני למחלת פרקינסון.
* דיסביוזיס זהו מצב של חוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי, כאשר החיידקים “הטובים” החיוניים מתמעטים ולעומתם החיידקים “הרעים”, פתוגנים מחוללי מחלות, פטריות מזיקות, וירוסים ומזיקים אחרים מתרבים)
לחצו כאן למחקר
קידום יצירת חומצת בוטיראט (butyrate) שמקורה במעי (אשר אינולין וחיידקי המעי הטובים מייצרים) יכולה להיות גישה מבטיחה בטיפול במחלת פרקינסון
לחצו כאן למחקר
ציר המעיים והמוח הוא נושא חם במחלת פרקינסון. זה כבר הניח כי פתוגנים במעיים וחוסר איזון בחיידקי המעי יכול לתרום למצבים דלקתיים היקפיים או לעורר השפעות מטבוליות אשר מחמירות את התהליך הנוירודגנרטיבי במחלת פרקינסון.
מספר מחקרים פרה-קליניים וקליניים הראו כי “מעי חדיר”, דלקת מעיים, אוכלוסיית חיידקי מעי שונה וחוסר בחומצות שומן קצרות שרשרת כגון חומצת בוטיראט, כל אלו אופייניים למחלת פרקינסון.
בהקשר זה, טיפול באוכלוסיית חיידקי המעי ה מתגלה כאפשרויות טיפוליות פוטנציאלית.
ישנם יתרונות בטיפול באוכלוסיית חיידקי המעי במחלת פרקינסון. צפוי כי בעתיד תתגלה מערכת יחסים ברורה בין מחלת פרקינסון ואוכלוסיית חיידקי המעי ורגולציה פעילה של אוכלוסיית חיידקי המעי תוכל להקל על הסימפטומים הקליניים של חולי פרקינסון.
